דודי שמש

בעקבות משבר האנרגיה של שנות השבעים ועליית מחירי החשמל והגז, נקבעה בחוק  החובה להתקין דודי שמש לכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד, שבהם שטח הגג אינו מספיק לכל הדירות.

בישראל נעשה באנרגיה סולארית שימוש רב באמצעות דודי השמש לחימום מים באמצעות דודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של המדינה.
הדוד מורכב משני חלקים עיקריים - מיכל המים, וקולטי השמש.
המיכל הוא בדרך כלל בצורת גליל מאורך העשוי מפלדה עמיד בפני לחץ מים שסביבו גליל פח מגולוון כאשר ביניהם קיים חומר בידוד תרמי מפוליאוריתן מוקצף (פעם השתמשו לצורך הבידוד בצמר סלעים).

קולטי שמש:
קולט שמש הוא תיבה מלבנית, שעשויה רובה ממתכת, פרט לדופן אחת מזכוכית או מפלסטיק שקוף.
בתוך קולט השמש עובר צינור מים מפותל על רקע הצבוע בצבע שחור, או כזה שעשוי מצינורות זכוכית עם דופן כפולה. בין שתי הדפנות יש ואקום המשמש לבידוד .
הדופן הפנימית מצופה בשכבה שחורה הקולטת חום ומעבירה אותו למים הנמצאים בחלק הפנימי של הצינור.
הקולט מותקן בדרך כלל על גג הבית, או במקום אחר החשוף לשמש. הקולט מותקן בשיפוע, כשהוא פונה דרומה (בחצי הצפוני של כדור הארץ), לשם חשיפה מרבית לקרני השמש.

מיכל המיים:
במקרים רבים מותקן בתוך המכל גוף חימום חשמלי, המשמש לחימום מים כאשר החימום על ידי קרני השמש אינו מספק. בשנים האחרונות נוסף חלק ה"מולבש כשרוול" על גוף החימום, המזרז את חימום המים ולכן שמו "מאיץ חום". לגוף קונוסי זה, לצד תרומתו, חלק גדול בהפיכת המים בדוד לאבנית, היוצרת קצרי חשמל וירידה בהספק.

תקלות נפוצות בדודי שמש:
התקלה הנפוצה ביותר היא הצטברות אבנית. האבנית מונעת מהמים להגיע אל גוף החימום ואז הדוד, במקרה הטוב, אינו מחמם כיאות או במקרה הגרוע - מקצר. תקלה זו דורשת את החלפת גוף החימום. תקלה נוספת הנה נזילה מהפלאנג' שהוא מעין צלחת המשמשת כתושבת של  גוף החימום והתרמוסטט.